Change the text and add your own content, including any information that is relevant to share.
הגישור הינו כלי ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט.
בגישור מנהלים הצדדים מו"מ לפתרון המחלוקות ביניהם באמצעות המגשרת – צד שלישי, אובייקטיבי וניטראלי – אשר מתווה את תהליך בניית ההסכמות בין הצדדים.
הליך הגישור הינו וולונטרי ועצם קיומו מותנה בהסכמת הצדדים. צדדים המגיעים לגישור למעשה לוקחים לידיהם את האחריות לפתרון הסכסוך ביניהם ויחד עם המגשרת מוצאים את הדרך המתאימה להם לסיום הסכסוך.
מאחר ולמעלה מ-90% מהסכסוכים אשר מגיעים לפתחו של בית המשפט אינם מסתיימים בהכרעה שיפוטית אלא בפשרות כאלה ואחרות, מומלץ לצדדים לפנות לגישור ולנצל את היתרונות הגלומים בהליך:
1. חסיון הליך הגישור
הליך הגישור חסוי בפני בית המשפט ואין ניתן להציג מסרים, מסמכים או תכנים אחרים שהועברו במסגרתו בפני בית המשפט. החיסיון מאפשר לצדדים לנהל ביניהם שיח פתוח ובונה שמטרתו הגעה להחלטה משותפת בדבר סיום הסכסוך בהסכם.
המגשרת מחויבת לשמור על סודיות ההליך וזהות הצדדים לגישור כלפי צדדים שלישיים וכן לשמור בסודיות כל מידע שנמסר לה על ידי אחד הצדדים, לבקשתו, ביחס לצדדים האחרים לגישור.
2. וודאות לגבי התוצאה והמועד בו תושג
מאחר ומערכת המשפט הישראלית הינה מהעמוסות בעולם, ומשך החיים של תיקים המתבררים במסגרתה מגיע ברוב המקרים למספר שנים, מאפשר הליך הגישור לצדדים לסיים את המחלוקות ביניהם בתוך זמן קצר – במרבית המקרים בישיבה אחת ובמקרים מורכבים במספר ישיבות בודדות. בנוסף, בעוד שבהליך המשפטי ההכרעה נתונה לשופט או להרכב השופטים ואין לצדדים ידיעה וודאית לגבי פסק הדין או ההחלטה שיינתנו, בהליך הגישור השליטה בדבר תוצאת ההליך נותרת בידי הצדדים לכל ארכו ואין ניתן לכפות עליהם תוצאה שהם אינם מסכימים לה.
3. חסכון בהוצאות ניהול ההליך המשפטי
ההליך המשפטי הינו יקר על פי רוב ובמסגרתו נדרשים הצדדים להוצאות רבות כגון שכ"ט עו"ד, שכ"ט מומחים וחוות דעת, אגרות, קנסות (הוצאות הנפסקות על ידי בית המשפט במהלך ההליך המשפטי) וכדומה. על אף שהליך הגישור עולה אף הוא כסף, הוצאה זו הינה קטנה ביחס להוצאות שיוציאו הצדדים במסגרת ההליך המשפטי. בעוד שבהליך המשפטי יהיה בהכרח צד "מפסיד" שכל הוצאותיו ירדו לטמיון ואף יאלץ לשאת לרוב בהוצאות הצד השני, בהליך הגישור אין "מפסידים" והפתרון שיתגבש במסגרתו ייתן מענה בהכרח לצרכים של כלל הצדדים.
4. תקשורת פתוחה ובונה
הליך הגישור מתקיים באווירה נינוחה ובטוחה, תחת חיסיון וללא הכללים הנוקשים של סדרי דין וראיות המלווים את ההליך המשפטי. כל אלו מאפשרים לצדדים לנהל ביניהם שיח פתוח, ענייני ורגוע, המתמקד בבעיה שפתרונה נדרש.
אחד היתרונות הגדולים של הגישור – אף אם אינו מסתיים בהסכם – הוא בצמצום גדרי המחלוקת בין הצדדים, שינוי טון ואיכות השיח ביניהם, הבנת נקודות המבט השונות של כל אחד מהצדדים (גם אם אין הסכמה עליהן), ויצירת בסיס לתקשורת עתידית בריאה יותר בין הצדדים ובאי כוחם.
5. התמקדות באינטרסים ובמציאת פתרון שייתן להם מענה
הגישור הינו הליך שצופה את פני העתיד. אמנם, לידתו של כל סכסוך באירועים שאירעו בעבר, אולם הפתרון שמגבשים הצדדים באמצעות המגשרת אינו עובר דרך הכרעה בשאלה מי היה "אחראי" לקרות הסכסוך או "אשם" בו; הליך הגישור ינסה לתת מענה לבעיה שנוצרה ולא למצוא לה אשמים.
המשימה המשותפת של הצדדים לגישור הינה למצוא פתרון שייתן מענה למירב האינטרסים והצרכים של הצדדים בהווה ובעתיד, ללא "כיפוף ידיים" וללא מנצחים או מפסידים. כך לדוגמא, תביעה לבית המשפט לביטול הסכם מסחרי יכולה להסתיים בגישור בהסכמה על המשך שיתוף פעולה עסקי וחתימה על הסכם מדוייק יותר לצדדים מזה שנטען לגביו שהופר.
בטרם מתחיל הליך הגישור, המגשרת מקבלת לידיה את כלל המסמכים הרלוונטיים להבנת המחלוקת בין הצדדים. במידה ומדובר בתיק שהגיע מבית המשפט, מעבירים הצדדים את כלל כתבי הטענות, התצהירים וחוות הדעת הקיימים בתיק לעיון המגשרת. בסיס לכל הליך גישור מוצלח הוא היכרות מעמיקה של המגשרת עם הראיות הקיימות בתיק ועם טענותיהם המשפטיות של הצדדים, כפי שנפרשו בפני בית המשפט.
הליך הגישור עצמו נפתח בישיבה משותפת, בנוכחות כל הצדדים ועורכי דינם (במידה והם מיוצגים). בישיבה זו מציג כל צד את העובדות העומדות בבסיס המחלוקת, כפי שאלו ידועות ומוכרות לו.
הישיבה המשותפת מאפשרת לצדדים להציג ולהבין כל אחד את נקודת מבטו של האחר ביחס למחלוקת. היא מאפשרת הבנת התפיסה הסובייקטיבית של כל אחד מהצדדים את המציאות האובייקטיבית שבבסיס המחלוקת, נותנת מקום לביטוי הרגשות המלווים את הסכסוך בין הצדדים ומניחה את היסודות לתקשורת הדדית שתאפשר הגעה להחלטה משותפת.
לאחר שלב הצגת העובדות נפגשת המגשרת עם כל אחד מהצדדים בנפרד. בישיבות הנפרדות מבררת המגשרת עם הצדדים האם יש עובדות רלוונטיות שהם מבקשים להותיר חסויות בפני הצדדים האחרים; נערכת הערכה אובייקטיבית של הסיכונים והסיכויים המשפטיים של כל אחד מהצדדים; מתבררים האינטרסים של כל אחד מהצדדים ולבסוף נערכת חשיבה יצירתית ובונה ביחס למגוון פתרונות אפשריים למחלוקת.
השלב האחרון של הגישור נערך בנוכחות הצדדים כולם ומטרתו גיבוש הבנות והסכמות על בסיס האינטרסים המשותפים של הצדדים ובהתאם להצעות שהועלו על ידם לפתרון המחלוקת בישיבות הנפרדות.
המגשרת איננה בוררת או שופטת, אין היא מחליטה מה תהיה תוצאת ההליך ואין ביכולתה לכפות על הצדדים קבלת פתרון כזה או אחר. תפקידה של המגשרת הוא לנהל את התהליך כך שבסופו יגיעו הצדדים להסכמות מכבדות שיש בהן לתת מענה ראוי לעיקר האינטרסים שלהם. פעמים רבות מציעה המגשרת לצדדים פתרונות יצירתיים אשר יכולים להביא לסיום המחלוקות בהסכמה.
ההסכם אשר נחתם בסיומו של הליך הגישור הינו הסכם מחייב לכל דבר ועניין. בין אם הצדדים הופנו לגישור על ידי בית המשפט ובין אם הגיעו אל הגישור לפני פתיחתו של הליך משפטי ביניהם, באפשרותם לבחור האם להגיש את ההסכם שנחתם ביניהם לבית המשפט בבקשה ליתן לו תוקף של פסק דין או להשאירו מחוץ לכותלי בית המשפט.
ברובם המכריע של המקרים וכתלות בשלב בהליך המשפטי בו נערך הגישור ונחתם ההסכם, מורה בית המשפט על השבת חלקה הארי של האגרה אשר שולמה על ידי מי מהצדדים לבית המשפט, בהתאם לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993.
מאז שנת 2007 ניהלתי אלפי גישורים במגוון רחב של תחומים. בין היתר שימשתי כמגשרת בתיקים מסחריים, בסכסוכים בין חברות, בין שותפים ובין בעלי מניות, בסכסוכים בין חברות מקומיות לחברות חוץ, בסכסוכי מקרקעין, ותמ"א 38, בגישור בתיקים מתחום דיני הקניין הרוחני, בתובענות ייצוגיות, משפט העבודה, דיני הנזיקין, לשון הרע, סכסוכי שכנים, סכסוכים בין חברים לקיבוץ וסכסוכים במושבים, וכן בסכסוכים בהם המדינה ורשויותיה היו צד להליך. כמו כן ניהלתי גישורים רבים שעניינם הטרדות ופגיעות מיניות במקומות עבודה ומחוצה להם.