גישור בתיקי לשון הרע

לשון הרע הוא דבר אשר פרסומו עלול להשפיל אדם – יחיד או תאגיד – בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. לא כל פרסום – גם אם הוא עונה על הגדרת לשון הרע – הינו אסור על פי חוק, שכן יכול וייהנה מההגנות אשר חוק איסור לשון הרע מקנה.

מטבע הדברים, מחלוקות שמקורן בפרסום כאמור הנן כואבות, מטרידות וטעונות, שכן הן מציבות במרכז את שאלת השם הטוב, אשר על פי רוב הוא אחד מנכסיו המרכזיים של כל אדם באשר הוא אדם.

בשל היותן של מחלוקות אלו טעונות רגשית, אין מקום מתאים יותר לברר אותן מאשר חדר הגישור. ההליך הגישורי מאפשר לצדדים – תחת כללי החסיון והסודיות – לברר ביניהם את נסיבות הפרסום, לבחון את השלכותיו, לאפשר שיח רגשי, פתוח ובונה אשר מטרתו ריפוי הפגיעה – ככל שאכן נגרמה – תוך התאמת הפתרון הגישורי לנסיבות המקרה, סגירת מעגלים ואף בניה מחדש ושיקום מערכת היחסים בין הצדדים.

פעמים רבות בתיקי לשון הרע האינטרס המשותף של שני הצדדים הוא להימנע מהכרעה שיפוטית פומבית, אשר עשויה להנציח את הפרסום ולשמר אותו חי גם לאחר סגירת התיק בבית המשפט. דברים אלו נכונים שבעתיים מקום בו מדובר במערכות יחסים מתמשכות, אשר הן כשלעצמן, לא מסתיימות גם לאחר סגירת התיק המשפטי. כך לדוגמא, כאשר הצדדים הנם בני אותה משפחה, שכנים, שותפים עסקיים, עובדים באותו מקום עבודה וכדומה.

בנסיבות אלו כמובן שמומלץ לפנות להליך של גישור בשלב מוקדם ככל הניתן בתהליך, על מנת למנוע התדרדרות נוספת ביחסים, הגדלת מעגלי הפרסום וכפועל יוצא – גם העצמת הפגיעה הנטענת.