רובם המכריע של הגישורים בתחום התובענות הייצוגיות מגיעים למשרדי בשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. שלב זה – בו בית המשפט טרם הכריע בדבר מידת ההתאמה של המחלוקת בין הצדדים להתברר כתביעה ייצוגית מחד, והצדדים טרם הוציאו הוצאות משמעותיות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי מאידך – הוא נקודה נוחה ונכונה בזמן עבור שני הצדדים להגיע להסכמות ולייתר את ההכרעה השיפוטית במחלוקת ביניהם.
בניגוד להליכי גישור רגילים, בהם מתנהל השיח בין הצדדים הישירים למחלוקת ובאי כוחם, בהליכי גישור בתחום התובענות הייצוגיות מתנהל השיח בין התובע הייצוגי ובעיקר באי כוחו לחברה הנתבעת ובאי כוחה, ובינם לבין הקבוצה אשר בשמה הוגשה הבקשה לאישור תובענה כייצוגית. מטבע הדברים חברי הקבוצה, אשר מספרם עשוי להגיע במקרים רבים גם למאות אלפים, אינם נוכחים בחדר הגישור. תפקידה של המגשרת, בין היתר, הוא לוודא כי במסגרת ההסכמות המתגבשות בין הצדדים נשמע גם קולם של כלל חברי הקבוצה והאינטרסים שלהם מקבלים התייחסות ומענה במסגרת הסכם הגישור.

בניגוד להסכמי גישור אחרים אשר הביקורת השיפוטית עליהם בשלב אישור ההסכם היא מינורית, בהסכמי גישור בתובענות ייצוגיות תפקידו של בית המשפט משמעותי בהרבה. בהקשר זה נדרש בית המשפט לבחון בקפידה את תכנו של הסכם הגישור ולוודא כי הוא נותן מענה ראוי והוגן לצורכיהם של כלל חברי הקבוצה ולא רק לתובע הייצוגי ובאי כוחו, אשר השתתפו בגישור ולקחו חלק בעיצוב ההסכמות במסגרתו. פעמים רבות מאשר בית המשפט את הסכם הגישור רק לאחר קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה לגופו של ההסכם. בהינתן מנגנוני בקרה אלו, תפקידה של המגשרת בהליכים מסוג זה הינו חשוב שבעתיים, שכן עליה לוודא תוך כדי ניהול הליך הגישור, גיבוש ההסכמות המושגות במסגרתו וניסוחו של הסכם הגישור, כי ימולאו כלל התנאים אותם בוחנים בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה. ניהול נכון של הליך הגישור באמצעות המגשרת יחסוך לצדדים את הזמן והעלויות הכרוכים בצורך לערוך שינויים ותיקונים בהסכמות, ככל שבית המשפט יבחר להתערב בהסכם הגישור שיובא לאישורו.
היתרונות של קיום גישור בהליכים של תובענות ייצוגיות הם ברורים.
עבור התובע הייצוגי ובאי כוחו – סיום המחלוקת במסגרת הליך של גישור מאיין את הסיכון שבדחיית הבקשה כבר בשלב הראשון, או דחיית התביעה, ככל שהבקשה מאושרת.
בנוסף, חוסך הליך הגישור את העלויות הגבוהות הכרוכות בניהולה של תביעה ייצוגית, עלויות אשר פעמים רבות נושאים בהן התובע הייצוגי או עורכי דינו, בשם הקבוצה כולה. המדובר בהליך משפטי מורכב, אשר מחייב על פי רוב חוות דעת מומחים יקרות, תצהירים, דיוני הוכחות רבים ועוד, אשר מעמיסים עלויות משמעותיות ביותר על כתפיהם של אלו. הליך הגישור, לעומת זאת, הינו זול מהיר ויעיל ביחס לניהול ההליך בבית המשפט ותוצאותיו יתנו מענה למירב האינטרסים של הצדדים להליך, לרבות הקבוצה בשמה הוא מוגש.
עבור הנתבעת הייצוגית – סיום המחלוקת במסגרת הליך של גישור מאפשר הקטנת סיכונים, למקרה שהבקשה ולאחריה התביעה עצמה, תתקבלנה. לעיתים די בהחלטה שיפוטית המטילה דופי באופן התנהלות החברה, גם טרם פסיקת פיצוי, כדי לפגוע בפעילותה העסקית השוטפת או במוניטין שלה, ועל כן חברות נתבעות רבות מחליטות להפנות את התיק למסגרת של גישור כבר בשלבים מוקדמים של ההליך.
בנוסף, החסיון והסודיות המוטלים על הליך הגישור מאפשרים ניהול שיח פתוח, על בסיס נתוני אמת, אשר ניתן להציג בדיסקרטיות למגשרת, ללא חשש שסודות מסחריים ייזלגו החוצה מחדר הגישור.
ההסכמות אשר ניתן להגיע אליהן במסגרת הגישור הן רבות ומגוונות ובצורה יצירתית ניתן למצוא פתרונות אשר יפצו באופן ראוי והוגן את התובע הייצוגי ואת הקבוצה בשמה הוגשה הבקשה וכן יבטיחו שכר טרחה הולם לעורכי הדין המייצגים. בה בעת, יאפשרו ההסכמות בגישור לחברה הנתבעת להמשיך ולנהל את עסקיה בצורה מיטבית ורווחית, ללא חשש מפגיעה אנושה אשר עלולה להביא לקריסת החברה.
Comments